יום רביעי, 22 במרץ 2017

ייצוג המזרחים בתקשורת



ייצוג המזרחים בתקשורת



המזרחים היו מוקד ידוע לאפליה בתקשורת עוד בשנות השישים. בשנים הללו, האוכולוסייה האשכנזית שלטה יותר במדינה החדשה, רובם שלטו במדינה מבחינה כלכלית ופוליטית, רוב  הממשלה הייתה מורכבת מאשכנזים, וכך הם התחילו לראות במזרחים כאוכולוסייה חלשה ופחות מטופחת מהם. התקשורת לקחה את הדעה ההיא לידיהם, והתחילו לשחק בה עד שהתחילו להפלות את המזרחים. הם בעיקר התמקדו בשוני תרבותם מהאשכנזים וכך לעגו על מאכלם, על התנהגותם, תרבותם, המוזיקה שלהם ועוד.

לדעתי, בשנות השישים התקשורת בהחלט ייצגה את המזרחים באופן שונה ואף לעגה להם. האשכנזים אז לא קיבלו את תרבותם השונה של המזרחים. דוגמא ניכרת לכך הוא הדוגמא של המוזיקה. בשנות השישים, לא שמו מוזיקה של המזרחים בכלל, שמו רק שירים של "אשכנזים", והדרך היחידה שאומנים מזרחיים יכלו להפיץ את תכניהם, הוא דרך קלטות או דרך מצעד המוזיקה המזרחית.
בנוסף לכך, התקשורת ייצגה את המזרחים עם מבטא שונה וחזק, עברית לא מובנת, ולעומתם האשכנזים עם עברית מעולה ושליטה טובה בשפה העברית. דוגמא טובה לכך ניתן לראות אצל סאלח שבתי, שיש לו מבטא ועברית לקויה.
דוגמא נוספת היא ייצוג אופיים. התקשורת ראתה במזרחים כאנשים בעלי מזג חם, מתעצבנים מכל דבר ומתנהגים כמו עבריינים.
עוד דוגמא היא ייצוג רמת חייהם. בשנים הללו האשכנזים שלטו במדינה, וכך גם בכלכלה. התקשורת לקחה את העובדה הזאת וכך קבעה שכל המזרחים חייהם ברמת חיים נמוכה, עובדים בעבודות נחותות, כמו שסרט סלאח שבתי, שהוא סיפר שהוא עובד כסנדלר.

בסרטונים הבאים ניתן לראות את הסרטונים סאלח שבתי עם הלול ופוקהונטס. בשניהם האשכנזי או הבריטי, ה"לבן", רואה בשני בעם חלש וזלזל בערכם. אצל פוקהונטס, ג'ון סמית ראה בעם של פוקהונטס כעם פראי, ואצל סאלח שבתי האשכנזים ראו בסלאח כברברי.


לסיום, לדעתי התקשורת כן זלזלה בעבר במזרחים, שלא קיבלה אותם שראתה בהם כאוכלוסייה לא מטופחת ו"ענייה", לעומת האשכנזים, ששלטו בתקשורת. אני לא מסכינה עם החשיבה של התקשורת פעם, שהמזרחים הם שונים מהאשכנזים, אני מאמינה שכולם שווים, גם אם התרבות טיפה שונה, כולם הם בני אדם, ואין לאף אחד את הזכות להפלות ולזלזל בשני.

יום חמישי, 16 בפברואר 2017

ניתוח סרט- מלך האריות

מלך האריות:

ניתוח דמויות:


ליאל:

סימבה:


סימבה הוא אחת מהדמויות הראשיות בסרט "מלך האריות", הבן של מופסה והמלכה סאראבי, והמלך לעתיד של שטחי התקווה (האזור בו מלך מופסה וסימבה אמור למלוך).

לסימבה היות כמה תכונות טובות-
כשהיה עדיין גור, סימבה ניסה להיות כמו אביו, כשהוא נכנס לבית קברות של הפילים, הוא עשה זאת מכיוון שסקאר סיפר לו שרק האריות האמיצים נכנסים לשם. לאחר שניצל ע"י אביו, סימבה אמר לו שהוא רצה להיות אמיץ כמוהו, מה שמראה על הערצתו של סימבה כלפי מופסה אביו, ורצה שאביו יתגאה בו.
לאחר מקרה אביו, סימבה היה משוכנע שהוא זה שהרג את אביו, בכך שחשב ששאגותיו גרמו למנוסת עדר, וכך אביו נרצח מהמנוסה. הוא היה עוד גור, והיה מצולק מהמקרה, שניתן להבין מדוע הוא ברח.
לאחר שפגש את טימון ופומבה, ואחרי שפגש גם את נלה ואח"כ את רפיקי הקוף ואז ראה את השתקפות אביו בעננים, סימבה חוזר לשטחי התקווה, בחזרה לעברו ולאחריותו כמלך, ולהציל את שטחי ממלכתו ולהתעמת מול סקאר.
כשהוא מגיע לצוק, ולאחר שהוא מתעמת עם סקאר, הוא נותן אפשרות לסקאר לשרוד, למרות שהוא יכל להרוג אותו.
לבסוף, רואים שסימבה, בניגוד לסקאר, כיבד את שרשרת החיים וכך ניתן לראות שכעבור זמן קצר, האדמה חזרה להיות כמקודם, חיות חיו בשטחי התקווה כרגיל, האדמה הייתה שוב פוריה והיה מים, מה שמראה על כך שסימבה הוא מלך טוב.

לעומת זאת, לסימבה היו לא מעט תכונות רעות במהלך הסרט-
סימבה הוא סקרן, כשאביו הראה לו את שטחי ממלכתו, סימבה התעניין בשטחים האפלים, במקומות שבו הממלכה לא קשורה אליו. לאחר שפגש את סקאר דודו, סקאר סיפר לו על בית הקברות של הפילים, וכך מעורר עוד יותר את סקרנותו של סימבה. למרות שאביו אמר לסימבה לא להתקרב לאזור, סימבה הימרה את פיו והלך לשם, ועוד עם חברתו נלה וכך גם סיכן אותה.
סימבה מתואר כגור אגואיסט שחושב רק על עצמו, שרצה להפוך למלך מסיבות אנוכיות.
לאחר מות אביו, סימבה בורח מאחריותו, וכשהוא מגיע לטימון ופומבה, הוא נשאר שם, וכך נותן לסקאר הזדמנות לשלוט בממלכה. גם כאשר נלה מגיעה ומבקשת עזרה, סימבה לא רצה לחזור לממלכה, בכך שרצה להישאר עם טימון ופומבה ולחיות ללא דאגות, אך לברוח מעברו ומאחריותו כמלך שטחי התקווה.
כאשר סימבה חזר להילחם מול סקאר, במצב כלשהו במאבק ביניהם, כשסקאר מתחנן לסימבה שיחוס על חייו, סימבה נוקם בסקאר כך שאומר לו לברוח, ולא לחזור (בדיוק כמו איך שסקאר אמר לסימבה כשהיה עוד גור לאחר שגילה על מות אביו).

לסיכום, כשסימבה היה עוד גור, הוא היה אגואיסטי ורצה להיות מלך מסיבות אנוכיות, אך לעומת זאת כגדל, הוא הפך למלך חזק ואדיב בעל כוונות טובות.

הצבועים:


הצבועים הם הדמויות הרעות בסרט. הם חיים בשטח עני, חסר אוכלת הם לא חלק משטחי התקווה בהם שולט מופסה. הם עוזרים לסקאר להשתלט על הממלכה.

התכונות הטובות של הצבועים-
בהתחלה פוגשים את הצבועים בסרט כשסימבה ונלה חדרו לשטח שלהם. טכנית, סימבה ונלה היו משיגי גבול, שנכנסו למקום שהם לא היו אמורים להיות בו, וחדרו לגבול הצבועים בלי רשות.
הצבועים נלעגו ע"י האריות והממלכה, כפי שסימבה אומרת והם כונו בשמות.
לאחר מכן, מופסה תקף את הצבועים ונלחם בהם, אך זה היה בשטח הצבועים, ולמופסה אין שום זכות לפגוע בהם בשטחם, ועוד להגיד להם לא להתקרב לבנו, למרות שסימבה הוא זה שהגיע אליהם.
הצבועים גרים באזור עני, חסר אוכל, והם עוזרים לסקאר, שנותן להם אוכל, ומבטיח להם שיתן להם שוויון וכבוד אם הם יעזרו לו. הצבועים כמובן עוזרים לו, כדי לקבל שוויון, וכאשר סקאר עולה לשלטון, הם מקבלים את השוויון שלהם, בכך שהם נמצאים בשטחי התקווה יחד עם האריות.

התכונות הרעות של הצבועים-
בסצנה הראשונה עם הצבועים, הצבועים רצו לאכול ולפגוע בסימבה ונלה, שני גורים שהיו חלשים לעומתם.
בהמשך הסרט, הצבועים עזרו לסקאר בתוכניותיו להרוג את מופסה וסימבה. הם גרמו למנוסת העדר שגרם למות מופסה, וגם רדפו אחרי סימבה לאחר שראה את גופת אביו, מה שמראה על חוסר רגישותם.
לאחר עליית סקאר וקבלת השוויון שהם רצו, הצבועים זלזלו השרשרת החיים, שהם אכלו כל מה שזז,כמו שנראה בסרט שראו עצמות של חיות בממלכה.
לאחר בגידת סקאר, שניסה להאשים את הצבועים במרד, הם תקפו את סקאר לאחר תבוסתו והרגו אותו.

לסיכום, הצבועים רצו בעיקר שוויון ומשהו לאכול, הם צדדו עם סקאר, אך לא חשבו אם מה שהם עושים הוא טוב או לא, והם רק רצו להגיע למטרה- לשוויון שסקאר הבטיח להם.


רון-

מופסה-


את מופסה ניתן להציג בשתי צדדים חיובי ושלילי:
בצד החיובי -
מופסה הוא מלך החיות והראשון בשרשרת המזון , הוא המלך הכריזמטי שכל החיות מכבדות אותו ונותנות לו כבוד בשל היותו לפי נקודת מבטם מלך "אידאלי".
למופסה יש ילד ושמו סימבה שהוא עתיד להחליפו כמלך לאחר המוות שלו .
את מופסה הוא מחנך להתנהג בכבוד ויראה כלפי הממלכה שעתידה להיות שלו הוא דואג לכל החיות ומזהיר את בנו לא להתקרב לצד האפל של המקום בו הוא שולט לעולם!
באור שלילי-
עובדה שישנה לציון היא שלמופסה יש אח ושמו סקאר.
סקאר לא ירש את שרשרת המלוכה ולכן הוא חש קנאה כלפי מופסה .
מופסה בניגוד לצורה בה הוצג באור החיובי הוא מלך שמחייב את כל החיות לתת לו כבוד כך שהכבוד שהם נותנות לו כנראה בה ממקום של פחד והאימה שהוא מטיל עליהם.
הוא מחייב אותן להשתחוות לו והוא מזהיר את בנו לא להתקרב לחלק האפל שלא בשליטתו משום שהוא יודע שהחיים של החיות שם לא טובים ואכפת לו רק מהחלק של הממלכה שהוא שולט בה ולא ממה שמתרחש שם , מה שסותר אותו כמלך "אידאלי".

סקאר-


זהו אחיו של מופסה שבניגוד למופסה שצבע עורו הוא זהב , סקאר הוא בצבע שחור מה שמציג את הגזענות שכנראה בשל כך לא ניתנה לו הממלכה.
סקאר הוא בעל מחשבות לאורך כל הסרט של מלוכה , כלומר, הרצון להיות מלך מלווה אותו לכל אורך פעולותיו ומחשבותיו בסרט ולכן הוא מנסה להסית את סימבה מלציית לאביו וללכת לצד האפל של הממלכה כדי להיפטר ממנו שהוא יוכל להתקרב למלוכה .
הוא גורם לסימבה להורג את אביו ובשל כך מאשים אותו וגורם לו לחוש תחושות שליליות כדי שיתייאש , יתרחק מהמלוכה והוא יוכל לתפוס את מקומו על כס המלכות.
מצד שני ניתן להגיד כי סקאר פועל בשל כל האפליה שהוטלה עליו והוא בעצם רוצה להיות מלך על מנת לקיים את השאיפה לשיווין בין שני צידי הממלכה מה שמופסה לא מקיים ובעקבות החוסר שיווין שהולך איתו לאורך כל הסיפור שהוא שחור לנגד שאר האריות בצבע זהב והחוסר דאגה לצד המסכן .
הוא פועל בשל הנחיתות שהוא מוצג בה מצד אחיו ובגלל שלא קיבל את המלוכה .



סרטון: השיר של סקאר (התכוננו)

בשיר הזה ניתן לראות את סקאר שר עם הצבועים, על כך שהוא חושב על תוכנית להרוג את מופסה ואת סימבה וכך להפול למלך. בשיר רואים את סקאר משכנע את הצבועים, בכך שאומר להם שהוא שאם יצטרפו אליו, הם לא יהיו רעבים לעולם, כלומר יהיה להם זכויות שוות כמו לאריות, והם יהיו שווים.
בנוסף, בשיר סקאר מעל הצבועים ומדבר אליהם, והצבועים בינתיים הולכים בשורות ובסדר. זה מזכיר את היטלר במלחמת העולם השנייה, איך שהיה מעל כול חייליו, והבטיח להם שוויון, והחיילים הולכים בשורות ומוכנים לכל פקודה של היטלר.

תוכן שיווקי

תוכן שיווקי


לתוכן שיווקי יש 2 הגדרות:

יש הסבורים שתוכן שיווקי הינו מילה "עדינה" יותר לפרסום סמוי. לפי הגדרה זו תוכן שיווקי (פרסום סמוי) הוא תהליך החדרת מוצרים כלשהם ומותגים לתכנים מערכתיים, ע"י המפיק או המפרסם. לפרסום סמוי יש קונוטציה שלילית , אז הפרסומאים משתמשים במושג יותר ניטרלי ואף חיובי- "תוכן שיווקי". כל מה שאינו תשדיר פרסומי מסורתי (אינו משובץ במקבצי הפרסומות) הינו תוכן שיווקי.
לעומתם, יש הסבורים שתוכן שיווקי שונה מפרסום סמוי, למצרות שמטרתו דומה לפרסום הסמוי- להכניס לתודעת הצופה מותג מבלי שידע זאת, כלומר הוא עושה זאת לא דרך מקבצי הפרסומות, אלא בדרכים אחרות.
יש כמה סוגי תכנית של תוכן שיווקי:

1. פרודקט פלייסמנט – שילוב של המוצר עצמו בתוך תכנית טלוויזיה. לדוגמא: חלק מתפאורה, יכול להיות שימוש למוצר במהלך התוכן (למשל אדם כלשהו בתכנית אוכל דגני בוקר מסויימים בזמן שמדבר עם אדם אחר).
2. שילוב בתוכן – מיזוג המותג לתוכן- שילוב המותג בסדרה בטלוויזיה, כאשר סצנות שלמות נבנות בהתאם לערכי המותג ולמסרים שהמפרסם רוצה להעביר.
3. שילוב תוכן במספר מדיות – שילוב המותג בתכנית טלוויזיה כלשהי ובמקביל לשלב אותו גם בעיתונות. ככל שיש יותר מדיות שבו המותג מופיע מחזק ומעצים את המסרים שהמפרסם רוצה להעביר לקהל.



בכתבה זו מדובר על כך מועצת הכבלים והלוויין תרשה לשלב את התוכן שיווקי בארבעת הערוצים: ערוץ 9, ערוץ 24, ערוץ 20 והלא TV.
לאחר שנים שהנושא נידון, זוהי תהיה הפעם הראשונה שהתוכן השיווקי הוחזר להתנהלותו התקינה בישראל.
אך התוכן השיווקי יהיה רק בארבעת הערוצים המוזכרים, מכיוון שהיקף הפרסומות קטן יחסית, והערוצים הללו מתקשות מבחינה כלכלית, והכנסה מהתוכן הפרסומי (התוכן השיווקי) יכול לתרום להם.
הערוצים אחרים, כמו ערוצים 10 ו-2, עדיין לא יכולים להכניס תוכן שיווקי לתוכנם, למרות שבפועל הם מכניסים בסתר כמה תכנית שמעלה להם את ההכנסות.
על הערוצים שלהם הורשו להכניס תוכן שיווקי (ארבעת הערוצים הראשונים), נאסר להכניס את התוכן השיווקי בתכניות ילדים, סרטי תעודה, חדשות וצרכנות. בתכנים אחרים הם יוכלו להכניס את התוכן, אך במגבלות, למשל שיידרש יידוע הצופה על התוכן השיווקי, והתוכן לא יוכל לקדם מוצרים מזיקים כמו אלכוהול ועוד.
לסיכום, המועצה מקווה שהתרת התוכן השיווקי רק יסייע לכולם, לשוק הטלוויזיה שמקבלת מפרסמים חדשים, ואף לצופה שיכול לקבל מיומנויות לזהות פרסום סמוי ותוכן שיווקי.

יום רביעי, 14 בדצמבר 2016

מיתוסים בפרסומות




ניתוח פרסומת:
  
דנוטציה: גבר, אישה וילד נהנים באיזור עם המון מתקנים צבעוניים, הם גולשים במתקן לתוך המים, ובעיקר שמחים בכל החוויה, עד שהמכשיר של הגבר מצלצל ומראה שמישהו מתקשר אליו. הגבר לא נראה שמח בעניין, ומסתכל לכיוון האישה והילד, ופתאום היצורים שהם חלק מהמתקנים מתחילים לשיר לו. הגבר מתעלם מהמכשיר שלו וממשיך לשמוח עם האישה והילד.

קונוטציה: אנחנו רואים משפחה הולכת ללונה פארק ונהנים להם בחופשה, עד שהסלולרי של האבא מצלצל ומראה שהבוס שלו מתקשר, בטח בקשר להעבודה, ובטוח שזה יהרוס לו את החופשה עם משפחתו. פתאום המתקנים- הקופים, הכלב, הסוסים, הבית, הנשים על המתקנים, התרנגולים ואפילו העכבר, שרים לאבא שיתעלם מהבוס וימשיך להינות עם משפחתו, ולא יתן לזה להרוס את החופשה. האבא מצטרף למשפחה והם ממשיכים בחופשה.
 
מיתוס: הפרסומת מתלבשת על המיתוס של המשפחה המושלמת, שהולכים ללונה פארק, האבא, האמא והילד, ואפילו האבא מוותר משיחה עם הבוס שלו ומקריב את הקריירה שלו כדי להיות עם משפחתו.





יום שבת, 3 בדצמבר 2016

תרבות הצריכה



אושר או עושר?

אושר הוא רגש המבטא מצב נפשי אצל האדם שמקורו מהנאה, סיפוק ושביעות רצון. אושר, ללא ויכוח, הוא אחד הרגשות החשובים ביותר שיש לאדם. האושר הוא מצב היעדר של רגשות שליליים, כמו סבל, דיכאון, חרדה וכאב. אנשים, ביניהם פילוסופים רבים, מציינים שאושר הוא המטרה המרכזית שהאדם מחפש בחייו. בנוסף, היהדות גם מדגישה את ערך השמחה כערך חשוב ביותר. המון מחקרים גם הוכיחו שאושר משפיע על בריאות האדם לטובה, שאדם שמח חי חיים ארוכים יותר, ושלווים יותר, עם סיכון נמוך יותר למחלות מאדם שאינו מאושר. 
היום, האושר הוא ערך חשוב מאוד. היום, שקפיטליזם הרגשי מאוד נפוץ, והכול מהסיבה של הקפיטליזם הצרכני, האושר חסר מאוד בבית, וזהו הסיבה שאנשים רבים מעדיפים את האושר שלהם, ובמיוחד של  משפחותיהם, ילדיהם, שהוריהם ישארו איתם במקום לעבוד שעות נוספות בשביל לקבל יותר כסף ועוד הון.

לעומת זאת, העושר הוא גם ערך חשוב לא פחות בחיינו.  היום, החיים מלאים בגירויים, מפרסומות וגם מהחברה, שגורמות לקפיטליזם צרכני מוגזם, העושר הוא גורם חשוב שלא צריך לקחת בזלזול. כל אחד היה רוצה שיהיה לו מספיק כסף, שלא יהיה לו לחץ כל יום לעבוד שעות נוספות ולפספס שעות חשובות עם משפחתו, עם ילדיו, שנתונים לחסותם של סוכני החיברות שלהם כיום, לא ההורים, אלא הטלוויזיה.
אם חושבים על זה, אדם עם הון מכובד נחשב גם לאדם מאושר. נשמע לא רע, המון כסף, וילה, בריכה, מכונית מפוארת ויפה.

לדעתי, העושר חשוב יותר. כשיש לך הון, אתה לא צריך לדאוג ממינוסים בבנק בגלל הצריכה המוגזמת במכשירים, אתה לא צריך לעבוד שעות נוספות כדי לחסות את המינוס שממשיך לגדול לך בכל רגע. אם יש לך עושר, יכול להיות שאפילו רק אחד מבני הזוג יעבוד, כי המשכורת שלו מספיקה לכל המשפחה, והשני ישאר עם ילדיות יטפל ויחנך אותם כרצונו, מבלי להישען על הטלוויזיה ה"חינוכית" של הילד. בנוסף, אנשים רבים בעלי הון תורמים חלק מכספיהם לעמותות רבות, ואיזה אדם נורמלי לא שמח ומאושר בלעזור לאחר?  


יום חמישי, 3 בנובמבר 2016

מיתוסים בפרסומות

מיתוסים בפרסומות







בפרסומת פה בהתחלה היינו בטוחים שהאישה שם באמת יולדת, ואז גילינו שכל זה הצגה כדי שהנהג יהנה ממהירותו של האוטו החדש.
בנוסף לכך, בהתחלה שראינו את המדבר שמספר על כל היתרונות של האוטו, הנהג היה מסבוט. אח"כ התחלף הסצנה שהמדבר מספר לנהג שאין לו סיכוי לנצל את היתרונות הללו, בגלל שהוא ךא יסע מהר ביום יומי, או אפילו בכלל.
בשביל זה הם הביאו שחקניות שישחקו כיולדות, כדי שאף שוטר לא יפריע לנהיגה המהירה של הנהג.